<h1>המאורות — שבת</h1>
<h2>דף ח:</h2>
[שבת קל"ז ע"א] קטן נימול לשמונה לתשעה לעשרה לאחד עשר, לשנים עשר, לא פחות ולא יותר. כיצד, כדרכו בשמונה, נולד בין השמשות לתשעה ערב שבת בין השמשות נימול לעשרה, יום טוב לאחר השבת לאחד עשר, שני ימים טובים של ראש השנה לשנים עשר. אבל ביום טוב דעלמא נימול ליום שני. וינוקא דשמעיה דצויץ בין השמשות ולא אתיליד עד דחשיך אמרינן דההוא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוה, דאי לא לא הוה צויץ, דכמה דאיתיה במעי אמיה פיו סתום וטיבורו פתוח. והוה ליה נולד בין השמשות והויא לה מילה שלא בזמנה ולא דחיא שבת.
